הלכות לתשעה באב מהגאון רבי צבי רותן שליט"א רב קהילת המשולש ופסטורל, ובתוכם עניינים הנוהגים בשנה זו תשפ"ו.
ערב תשעה באב
- ערב תשעה באב שחרית מתפללים כרגיל ואומרים מזמור לתודה, ובמנחה אין אומרים תחנון דת"ב נקרא מועד.
- נהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב אחרי חצות היום אלא בדברים המותרים בתשעה באב, ומי שקשה לו ללמוד רק דברים אלו יכול ללמוד כדרכו עד לשקיעה.
- אסור לטייל בערב תשעה באב, שאר מלאכות מותר עד לשקיעה, ומותר לעבוד עד השקיעה.
- כיוון שצריך למעט באכילה בסעודה מפסקת, ואסור לאכול בה שתי תבשילים לכן נוהגים לאכול סעודה קבועה בערב תשעה באב קודם מנחה, ונוהגים להרבות קצת בסעודה כדי שלא יזיק להם התענית.
דיני סעודה המפסקת
- סעודה המפסקת צריכה להיות א. לאחר חצות, ב. הסעודה האחרונה לפני הצום.
- המנהג לאכול פת בסעודה זו וכן מנהג אשכנז לאכול ביצה כמו שנהגו אבלים לאכול בסעודת הבראה, ונוהגים להטבילם באפר וישתה מים ואומרים "זהו סעודת תשעה באב"
- אסור לאכול בסעודה המפסקת שני תבשילים, ולכן אלו שאוכלים בסעודה זו ביצה מבושלת אסורים לאכול מאכל מבושל נוסף, רק יכולים לאכול ירקות חיים ויכולים אף לאכול סלט מירקות חיים.
- נוהגים שלא לאכול דגים בסעודה זו (שו"ע תקנ"ב ומשנ"ב סק"ו).
- סעודה זו אוכלים כשהוא יושב על הקרקע ואין צריך לחלוץ מנעליו.
- לא ישבו ג' אנשים יחדיו כדי שלא להתחייב בזימון, ואף אם ישבו בטעות יחד אין מזמנים.
- גם מי שיודע שיצטרך לאכול בתשעה באב (חולה וכדו') יש מצווה לאכול סעודה מפסקת כהלכתה,
- אחרי סעודה מפסקת מותר לישב על הספסל, ולרחוץ פניו ידיו ורגליו בצונן, ומותר לאכול ולשתות עד השקיעה אא"כ קיבל עליו בפירוש שלא לאכול ונכון יותר להתנות בפירוש שאינו מקבל עליו התענית עד לשקיעה.
- משקיעת החמה אסורים בכל דיני תשעה באב ולכן צריך לנקות השולחן והכלים מבעוד יום, כיוון שאוסרים במלאכה בתשעה באב
הפטורים מהצום
- חולה שאין בו סכנה, כגון שיש לו חום או מיגרנות וכדו', אין לו לצום ואין צריך פחות מכשיעור.
- יולדת תוך שלושים יום ללידתה אין לה לצום כלל ואוכלת ושותה כרגיל.
- מפלת בתוך שלושים יום ללידתה אין צריכה לצום.
- מניקות צריכות לצום, אמנם אם יודעת שע"י הצום יגרם שההנקה תפסיק לגמרי אין לה לצום, וכן אם תפקוד החלב אינו כראוי תשתה כדרכה.
- מעוברות הסובלת מהקאות, או שיש לה חולשה גדולה ע"י הצום או ח"ו דימומים לא יצומו כלל
- מי שלוקח אנטיביוטיקה אין צריך לצום כלל.
דיני התענית
תשעה באב אסור באכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תה"מ, תלמוד תורה, ושאילת שלום, איסורים אלו הם משקיעת החמה עד צאת הכוכבים שלמחרת.
רחיצה
- רחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן ואפי' להושיט אצבעו במים אסור.
- רחיצה שאינה של תענוג התירו ולכן אם ידיו התלכלכו בטיט ובצואה, וכן אם ניקה ילד קטן וכדו' מותר לרחוץ ידיו אף עם סבון.
- נטילת ידים בבוקר נוטלים רק עד סוף קשרי האצבעות דכך החיוב עפ"י דין ורק בשאר ימות השנה מחמירים עד הזרוע.
- וכן נטילת ידים לתפילה או באופן שנגע במקומות המכוסים יכול ליטול ידיו במים עד סוף קשרי אצבעותיו.
- האוכלים בת"ב (כגון חולה וקטנים) נוטלים ידיהם כרגיל עד לזרוע.
- אם מכין אוכלים למוצאי ת"ב או לשבת יכול לשטוף את המאכלים ואת ידיו אם נתלכלכו אף שעי"ז נרטבות הידיים.
- רחיצת הפה וצחצוח שיניים במשחה הותר במקום צורך גדול ויטה ראשו למטה כדי שלא יבלע המים.
סיכה
- סיכה למטרת תענוג בדבר שדרכו לסוך בו אסורה אפי' על אבר אחד.
- סיכה למטרת רפואה מותרת, לכן מותר למרוח משחה או וזלין וכדו' על פצעים.
- איפור אסור בתשעה באב (ומותר בערב תשעה באב).
- סיכה להעביר את הזוהמה מותר ולכן מותר להשתמש בדאורדרנט שמטרתו למניעת ריח רע, ואין זה נחשב סיכה.
נעילת הסנדל
- אסור לנעול נעלים העשוים מעור ואפי' רק מחופה עור אסור, אבל שלבד או גומי מותר, ואף שעשוים בצורת מנעל ממש מותר.
- יש להימנע מללכת בנעלים נוחות מאד כיון שלא מרגיש עינוי בהליכה בהם.
- מחנכים את הקטנים שלא ינעלו מנעלי עור רק נעלי בד או גומי וכיוצא בזה.
שאילת שלום
- אסור לומר שלום לחבירו בתשעה באב (והלבוש ביאר דזה לא זמן שלום רק את צער ויללה על חורבן בית אלוקינו).
- הדיוטות שאינם יודעים ונותנים שלום, משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש.
- אסור לומר בוקר טוב, מה שלומך וכדו', אבל מותר לומר לחבירו מזל טוב שאין זה שאילת שלום אלא ברכה.
- אסור לתת מתנות בתשעה באב דהוי בכלל שאילת שלום (ונפק"מ שאין יכולים לתת לשכנים בת"ב מעשה אפיה וכדו'.
- אין לנחם אבלים בתשעה באב כיוון שאין לדבר אז דברי תנחומים.
תלמוד תורה בתשעה באב
- אסור ללמוד תורה בתשעה באב משום שנאמר פיקודי ה' ישרים משמחי לב, ואפי' ע"י הרהור אסור.
- מותר ללמוד בתשעה באב את הדינים הנוהגים בתשעה באב והלכות תענית, ומדרשי חז"ל על החורבן, וכן מותר ללמוד ספרי מוסר.
- מותר לקרוא ספרים מגזירות שונות שאירעו לעם ישראל, וכן על השואה.
- נחלקו הפוסקים אם מותר לומר תהילים ויש להקל לנשים, וכן לחולה מותר מכיוון שזה דרך בקשה ולא לימוד.
- עיתונים וכתבי עת שונים, אסורים מכיוון שע"י זה מסיח דעתו מהאבלות.
עשית מלאכה בת"ב
- בליל ת"ב וביומו עד חצות נהגו שלא לעשות מלאכה שיש בה שיהוי קצת כגון הדחת כלים וסידור הבית, אבל דבר קל כהדלקת נרות וקשירה מותר.
- אחר חצות היום נהגו להקל בכל המלאכות ובלבד שלא יקבע עצמו למלאכה ויסיח דעתו מהאבלות, ולכן יש לאשה לקחת חופש מהעבודה בת"ב, והעובד בת"ב לא רואה בזה סימן ברכה.
- מותר לבשל ולהכין צרכי השבת לאחר חצות היום (עיין משנ"ב תקנ"ט סק"מ)
- קייטנה בת"ב מותר לעשות, ולכוון לשם חסד אף שזה בתשלום.
מנהג ישיבה על הארץ
- נוהגים לשבת על הארץ עד חצות היום ומי שקשה לו לשבת על הארץ ישב על כסא נמוך מהרגיל.
- זקן וחולה, מעוברת ויולדת, שקשה להם לשבת על כסא נמוך יכולים לישב רגיל.
- באוטובוס ובמכונית יכולים לשבת רגיל.
טלית ותפילין בת"ב
- אין לובשים טלי ותפילין בת"ב שחרית, אלא לובשים טלית קטן ללא ברכה (ועדיף שלא לפושטו בלילה כדי שלא יהיה צריך לברך עליו בבוקר).
- במנחה לובשים טלית ותפילין ומברכים עליהם ואין אומרים בהם פרשיות קריאת שמע.
- ההולכים לישון בת"ב בצהרים נכון להעמיד שומר להזכיר להניח תפילין.
מוצאי ת"ב בשנה זו תשפ"ו
- ראוי ליטול את ידיו ג' פעמים כל היד קודם מעריב משום דבבוקר לא נטלו רק עד קשרי אצבעותיו.
- במוצאי ת"ב אין אוכלים בשר ואין שותים יין עד חצות היום, מפני אבילותו של יום.
- אין אומרים שהחיינו על פרי חדש ואין שומעים כלי זמר עד חצות היום (של יום שישי)
- כיבוס יש להקל לכבס מיד במוצאי הצום לכבוד שבת והתירו לכבס בגדים אף שלא לכבוד שבת.
- תספורות ורחיצה עדיף מהבוקר של יום שישי י' באב, ובמקרה ואין תורים בזמנים אלו יכול להסתפר ממוצאי הצום, כיוון שזה לכבוד שבת.
- רחיצה מותר מיום שישי בבוקר, ונקטו הפוסקים שאחר שהותר בשישי בבוקר, מותר אף ליסוע לים או לבריכה מהבוקר
"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה"
