הלכות פסח חלק ג' שנשמעו מהגר"צ רותן.

הלכות מכירת חמץ

א. מי שקשה לו לבדוק חמץ או לנקותאת ביתו ואת הארונות מחמץ, יכול להשכיר לגוי חדרים מסוימים ביום יג בניסן, ואז בליל יד אינו חייב לבדוק מקומות הללו שכבר הושכרולגוי, ויפרט מקומות אלו במכירה.

ב. צריך לעשות מחיצה במקומות אלו, או לסוגרם בדבק וכדו' כדי שלא יבוא להכנס ולהשתמש שם בפסח.

ג. אף אם גר בשכירות, מותר לו להשכיר את המקומות האלו לגוי בפסח, מכיוון שהמשכיר אינו מקפיד.

ד. החדר המושכר לגוי צריך להיות סגור בכל הפסח, ואם צריך להוציא דבר מה מהחדר יכול, באופן חד פעמי ואקראי.

ה. חוץ ממכירת יג שזה בשביל לפטור את המקומות מבדיקה, צריך למכור במכירת יד' בניסן, משום שצריך לבער את החמץ שנמצא שם, שהוא שלו, ואין מועיל ביטול לבד וע"כ צריך למכור לגוי באחד מדרכי הקנינים.

ו. כיוון שיש הרבה פרטי דינים במכירת חמץ לכן נהגו לילך לרב ולמנותו שליח למכור את החמץ, וצריך לעשות עם הרב קנין לחיזו העניין, אבל אין זה לעיכובא.

ז. בשטר מכירת חמץ צריך לפרש מקום החמץ שמוכר, או לחילופין שיסמן בביתו, מושכר לגוי, בדבק, או בצורה אחרת, ויכתוב שמוכר כל המקומות המסומנים בביתו, ויעשה זאת קודם למכירה.

ח. וצריך לכתוב בשטר המכירה איזה קרקע שמשכיר לגוי, ביום יד' ניסן בשביל קניין החמץ, שאגב זה יקנה את החמץ, ולא מועיל מה שנותןמקומות ביום יג' בניסן, אלא צריך לפרט מקום חדש.

ט. רבים מקפידים לא למכור חמץ גמור, כיוון שאין סומכים על המכירה, ודווקא חמץ גמור, אבל בספיקות ומינים שיש בהם חשש תערובת חמץ, מותר למכרם.

י. מקומות משותפים בבניין או מחסן או מקלט, טוב שיעשו, שימנו את הוועד בית שליח, להשכיר מקומות אלו לגוי בפסח.

יא. נחלקו הפוסקים אם מועיל מכירת חמץ, עבור אדם שלא יודע על המכירה (כגון על אבא או חבר שאינו שומר תו"מ), ובדיעבד יש להקל שאין נאסר לאחר הפסח.

הלכות בדיקת חמץ

א. בדיקת חמץ צריך לעשותו מיד לאחר תפילת מעריב, ומשום דתדיר ואינו תדיר תפילת מעריב קודמת.

ב. משהגיע זמן הבדיקה יזהר שלא להתחיל בשום מלאכה ואל יאכל ולא ילמד עד שיבדוק, ואם התחיל ללמוד פוסק.

ג. מחצי שעה קודם לזמן הבדיקה, אסור להתחיל במלאכה או באכילה, וכן לישן קודם הבדיקה.

ד. טעימה, מותר קודם הבדיקה דהיינו פת או מזונות, עד כביצה, ובפירות מותר אפי' הרבה.

ה. נוהגים להטמין עשרה פתיתים, כדי שימצא הבוק ויבערם, וטוב לרשום המקומות שהטמינו הפתיתים כדי שאם לא ימצא הבודק ידעו איכן זה.

ו. כדאי ונכון שהפתיתים שמניחים אותם יהיו פחות מכזית שאם יאבד אחד מהם לא יעבור בבל יראה, אך ביחד כל הפתיתים יהיו כזית כדי לקיים בהם מצוות ביעור חמץ.

ז. מברך אשר קידשנו במצוותיו וצוונו על ביעור חמץ (ואם בירך על בדיקת חמץ, צ"ע אם יצא, עיין פמ"ג תלב' סק"א)

ח. אם התחיל לבדוק בלא ברכה, יכול לברך כל זמן שלא סיים את הבדיקה, ואם סיים את הבדיקה לא יברך עכשיו, (נחלקו בפוסקים אם יכול לברך בשעת שריפה)

ט. אין לדבר בין הברכה לתחילת הבדיקה, ואם שח בדברים שאינם מצורך הבדיקה, חוזר ומברך, אחר שהתחיל בבדיקה מותר לכתחילה לדבר בדברים שהם צורך הבדיקה, ושאר דברים טוב שלא ידבר כדי שישים ליבו לבדוק בכל המקומות (ונפק"מ לאנשים שבודקים בשאר ימי השבוע אם נר או פנס שלא לדבר בעת בדיקה זו)

י. מי שיש לו כמה בתים, או בתים, חנויות , מחסן, וכדו' אפי' רחוקים זה מזה מברך ברכה אחת, ופוטר הכל.

יא. מעיקר הדין יכולים לבדוק אף נשים וקטנים, אך לכתחילה אין סומכים עליהם, רק על אנשים מגיל בר מצווה, כיוון שיש בבדיקה הזו טורח גדול ויש לחוש שמא יתעצלו ולא יבדקו יפה.

יב. הנמצא בבית מלון בפסח, בודק את חדרו בליל יד', ואם הגיע ביום יד' צריך לבדו היטב בברכה, אם לא בדק בעל המלון בלילה.

יג.המתארח אצל אביו או חמיו בימי הפסח, ונתנו לו חדר מיוחד לימי הפסח, יכול לבדוק שם בברכה.