מסע הלוויה נפתח בדברי התעוררות של אביו, הגאון רבי שלמה שפיגל, ראש הישיבה של חבורת שפיגל בשכונת בית ישראל, שאמר: "שלושה שותפים יש באדם - אבא ואמא והקב"ה. אז אם הקב"ה נתן לנו מתנה, איך הוא לוקח את זה בלי לשאול אותנו? התשובה היא: זו לא מתנה, נתנו לך פיקדון. בעל הפיקדון לוקח את הפיקדון. הקב"ה נתן לנו כזה פיקדון טוב. לא שאני יודע לשמור על הפיקדון, אלא שגם שמירה פחותה שלנו הספיקה. לא היה צריך לעודד אותו, הוא תמיד נמשך להתפלל, ללמוד ולהיות טוב. אנחנו מחזירים את הפיקדון מושלם וטהור".
בהמשך הביא בשם הגאון רבי שניאור קוטלר זצ"ל, ר"י לייקווד, שאמר: "כתוב 'מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת'. יש ערב שבת של קיץ ויש של חורף, לפעמים זה קצר ולפעמים זה ארוך. הבן שלי זכה לערב שבת קצר שטרח בו, אבל עכשיו הוא בא לעולם שכולו טוב, לעולם שכולו שבת, טהור ונקי".
בהמשך קרא על בנו את הפסוק: "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים... הבן יקיר לי יששכר דב אם ילד שעשועים, כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד". אמר ר' מאיר שפירא: ה'עוד' - אנחנו יודעים שהוא היה מושלם, אבל אנחנו מצטערים ובוכים על מה שהוא עוד יכול היה להספיק בחיים. תמיד ביקשנו ממנו שיבוא יותר לשבתות הביתה, הוא אמר לנו: 'אני אוהב ללמוד, בישיבה אני אוכל ללמוד יותר'".
את הספדו סיים עם הפסוק המצמרר: "למה אשכל גם שניכם ביום אחד". זעק האבא: "איפה אבי? איפה הוא? למה שניים? עכשיו אתה עולה לשמיים, תבקש שנמצא את אבי, תהיה מליץ יושר שאני אוכל להחזיק את הישיבה".
לאחר מכן ספד רבו, מרן ראש הישיבה הגאון רבי אביעזר פילץ, ראש ישיבת תפרח, שקרא את הפיוט ב'אלה אזכרה' שאומרים ביום הכיפורים: "שרפי מעלה זעקו במרה, זו תורה וזו שכרה?". "צריך לדעת שלא מלאכי חבלה היו בגלי הים, היו שם מלאכי רחמים. המלאכים מביאים את יששכר דב לפני הקב"ה - תראה איזה בחור היה פה בעולם, שרק תורה עניינה אותו, הוא שם לילות כימים על לימוד התורה". ראש הישיבה דיבר בכאב גם על הגזירות על עולם התורה, שהם לא יודעים מה זה ערך של בן ישיבה.
הגאון רבי אברהם משה זיסקינד, ראש ישיבת 'כתר תורה', שסיפר בהספדו שהיה מכין עמו את השיעורים, ובכל סוגיא הייתה לו תפיסה מיוחדת, וכל הישיבה שלנו נזקפת לזכותו בזכויות שיש לו בישיבה.
ראש ישיבת מיר, הגאון רבי יצחק אזרחי, סיפר בהספדו שהיה לפני יומיים בבית החולים, והוא ראה שמה שכואב לר' שלמה ולרעייתו הרבנית הוא שבבנם, שהיה באמצע העלייה, יש הפסק.
המשגיח רבי דן סגל אמר בדבריו: "כולנו קיבלנו מכה, לא רק ההורים. זו מכה לכולנו. חייבים להתחזק בבין אדם לחברו, לחזק את הדיבוק חברים".
לאחר אמירת הקדיש על ידי האבא הגר"ש שפיגל, שפרץ בבכי באמירת 'יהא שלמא', יצא מסע הלוויה לעבר הר המנוחות.
קבצים שהועלו:
בד"ה
קבצים שהועלו:
"אתר זה עושה שימוש בקבצי עוגיות (Cookies) כדי להעניק לך את חווית הגלישה הטובה ביותר.המשך הגלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות ולתנאי מדיניות הפרטיות."
