ציטוט מ א.מ ב אפריל 8, 2026, 22:19חמץ לאחר הפסח
א. קניית חמץ לאחר הפסח
- חמץ במוצאי פסח
יש לברר אצל הרב המוכר, ממתי אפשר להשתמש במוצאי פסח, בחמץ שנמכר לגוי.
- קניית חמץ לאחר הפסח
לאחר הפסח מותר לקנות חמץ שנמכר לגוי כדין. אין לקנות אלא ממי שבידו תעודה המעידה על כך שמכר את חמצו כדין.
מותר לקנות תרופות וויטמינים בבית מרקחת גם אם לא נמכרו לגוי בפסח.[101]
- חמץ שלא נמכר
חמץ שנשאר בפסח בבעלותו של יהודי, שלא נמכר לגוי נאסר באכילה ובהנאה.
יש לציין שלא כל וועדי הכשרות והרבנויות מתנים מתן הכשר לכל השנה במכירת חמץ כדין של כל חומרי הגלם, מלאי סחורה מוגמרת ומחסני יבואנים.
- אינו מתכוון למכור
אדם שאינו מתכוון למכור בכֵנות את חמצו לגוי, ומתייחס למכירת החמץ כ"טקס דתי" בלבד, אין למכירתו תוקף ויש לחמצו דין של חמץ שעבר עליו הפסח – ברשותו של יהודי – הנאסר בהנאה.[102]
לכן, על הרב להבהיר היטב למוכרים, ובפרט לבעלי חנויות ומפעלים, את משמעות מכירת החמץ, שהינה הסכם ממוני מחייב.
לדעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל, אין תוקף למכירת חמץ רגילה של מי שאינו שומר תורה ומצוות וצריך להחתימו על שטר מכירה בעל תוקף משפטי, וכך נוהגים בחלק מוועדי הכשרות המהדרין.[103]
- לקנות חמץ על מנת למוכרו
אין זה מן הראוי לקנות חמץ לפני פסח כדי למוכרו לגוי ולהשתמש בו לאחר הפסח, גם אם עושה כן מחשש שלא ימצא לאחר הפסח חמץ שנמכר כדין.[104]
- חמץ שנמכר כדין לפני פסח
כאמור אם מכירת החמץ נעשתה כדין מותר לאכול חמץ זה לאחר הפסח.[105]
וזה לשון הגרש”ז אויערבאך זצ”ל: “לכתחילה כדאי לגמור את החמץ שיש בבית לפני פסח, למה להכנס לספק דאורייתא של בל יראה ובל ימצא, אמנם לקנות חמץ לאחר פסח ממכולת שמכרו את החמץ, מותר לכתחילה מכיון שאיסור חמץ שעבר עליו הפסח הינו רק מדרבנן”.[106]
יש המקפידים שלא לקנות לאחר הפסח חמץ גמור שנמכר לגוי, כגון: לחם, ביסקוויטים, פסטה וכדומה וממתינים ליצור שלאחר הפסח.[107]
יש הנוהגים כך עד חג השבועות בלבד, מחמת הקדושה היתרה שבימי הספירה.[108]
- תערובת חמץ
גם המקפידים שלא לקנות חמץ שנמכר לגוי, לא נהגו כן אלא במוצרי חמץ ממש, כגון: לחם, ביסקוויטים, איטריות וכדומה אבל לא לגבי מוצרים שרק מעורב בהם מעט חמץ, כגון: מוצרי סויה, אבקות מרק, ממתקים וכדומה היות ומקילים יותר בתערובת חמץ.[109]
תערובת חמץ: כל שהרוב אינו חמץ.[110]
- ילדים
לגבי ילדים יש מקום להקל יותר, בפרט במוצרים שרק מעורב בהם חמץ, כגון: ממתקים, ממרחים וכדומה.
מוצרים אלו שיוצרו לפני פסח עלולים להמצא בשווקים גם לאחר שנה שלמה וקשה מאוד להקפיד על כך בכלל, ובפרט לילדים.
- קמח שנמכר לגוי
בעבר בתהליך טחינת הקמח היו רוחצים (לותתים) את החיטה במים, והתעוררה שאלה האם הגיעה בכך החיטה לכלל חימוץ.[111] החזו”א ובעל הקהילת יעקב זצ”ל לא חששו לכך בקמח שנמכר לנכרי בפסח. [112] בימינו אין רוחצים את החיטה במים אלא מתיזים מעט מאוד מים על החיטה. לדעת הגר”ש וואזנר זצ"ל דין הקמח בימינו כספק חמץ בלבד, וגם לדעת המחמירים שלא למכור חמץ גמור בפסח אפשר להקל ולמכור את הקמח לגוי.[113] וכן דעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל שגם המהדרים יכולים להקל בקמח זה.[114]
למרות זאת, יש החוששים גם בימינו שמא הגיעה החיטה לידי חימוץ ולכן הם נוהגים שלא להשתמש אלא במוצרים שנאפו מקמח שנטחן לאחר הפסח.[115]
[לדעת מומחים רבים בתהליך הלתיתה הנהוג בימינו החיטה אינה מגיעה לידי חימוץ היות וההתזה מתבצעת באמצעות תרסיס מים בכמות מדויקת, עם בקרה אלקטרונית, תהליך הנמשך 5 עד 10 שניות בלבד ולאחר כ- 30 שניות אין בחיטה כדי טופח על מנת להטפיח.[116]
לאור הנ”ל, נמצא שההמנעות משימוש בקמח שנמכר לגוי, הרי זוהי חומרא (ספק אם הגיע לידי חימוץ) על גבי חומרא (ספק אם נמכר לגוי כדין) באיסור דרבנן (חמץ שעבר עליו הפסח אסור מדרבנן) ויש לדעת שעיקר הפרסומים בנושא הינם תוצאה של תחרות מאפיות וסוחרים, ולאו דווקא מצד ההלכה.[117]
ב. הדרכה לקניית מוצרי חמץ לאחר הפסח
- חמץ גמור שנמכר לגוי
המהדרים שלא להשתמש לאחר הפסח בחמץ גמור שנמכר לגוי (גם כשהמכירה נעשתה כהלכה), נזהרים מהמוצרים הבאים:
א.מוצרי מאפה – ישנן מאפיות, קונדיטוריות ופיצריות המכינות בצק לפני פסח, מקפיאות אותו ואופות ממנו לאחר הפסח. מוצרים אלו משווקים בימים הראשונים שלאחר הפסח.
ב.מוצרי חמץ – ישנם מוצרים בעלי חיי מדף ארוכים המיוצרים לפני פסח ומשווקים במשך תקופה ארוכה לאחר הפסח. יש שמיד לאחר פסח משווקים מוצרים אלו מיצור שלאחר פסח, ולאחר תקופה משווקים מיצור שלפני פסח.
לדוגמא: ביסקוויטים, וופלים, קרקרים, פסטה, שקדי מרק, ביגלך, בירה, וויסקי.
(הערה: באיחסון ממושך מוצרים אלו כגון פסטה, עלולים להתליע).
- תערובת חמץ
הרוצה להדר שלא להשתמש אפילו בתערובת חמץ, עליו לדעת שבמוצרים רבים מעורבים מרכיבי חמץ, כגון: לתת, גלוטן, משפרי אפיה, פרורי לחם, שברי ביסקוויטים ועוד.
לדוגמא: מוצרי סויה (נקניקיות וכדומה), אבקות מרק מסויימות, דגני בוקר, ממתקים, דייסות (ראה רשימה בסוף המאמר).
מוצרים אלו משווקים במשך תקופה ארוכה, לעיתים אף יותר משנה. קשה לסמוך על תאריך הייצור היות והוא מתייחס רק לתאריך האריזה של המוצר הסופי ולא לתאריך היצור של המרכיבים השונים, כך שקיים קושי גדול להקפיד על חומרה זו. בפרט שלאחרונה מפעלים רבים אינם מציינים את קוד תאריך היצור, (ראה להלן פרק ה).
בנוסף יש לציין שישנם מפעלים המשתמשים בשיירי דברי מאפה שהוחזרו למפעל ממוצרים שנאפו לפני הפסח, טוחנים אותם ומערבבים במוצרים חדשים הנאפים לאחר הפסח כגון עוגות, וופלים ועוד.
- קמח לאחר הפסח
א.קמח לבן
קמח ראשון שנטחן מיד לאחר הפסח עלול להיות נגוע בתולעים יותר מקמח רגיל, עקב השבתת הטחנה בימי הפסח והימצאות תולעים במכונות ובצנרת המעבר, לכן קמח זה טעון ניפוי כקמח רגיל [בניגוד לדעה המוטעית שקמח זה נקי מחמת טריותו.]ב. קמח מלא
- קמח מלא שנטחן בטחינה מיוחדת ללא תולעים נטחן בדרך כלל בטחינה יבשה, ולכן אין בו חשש חמץ שעבר עליו הפסח (בין קמח מלא 100% או 70%).
ישנן חברות בודדות הלותתות את החיטה לפני הטחינה ויש לברר זאת אצל נותן ההכשר.
- קמח מלא שנטחן בטחנת קמח רגילה
קמח מלא המשווק בדרך כלל בחנויות טבע בתור “קמח שנטחן באותו יום” – על פי רוב מיוצר מחיטה שנלתתה במים.
- קמח לאפיית מצות
קמח שנטחן לאפיית מצות, נטחן בטחינה יבשה, ואין בו חשש חמץ.
- מצות של כל ימות השנה
“מצות חמץ” על פי רוב מיוצרות מקמח שלא נלתת במים, אבל אין הקפדה שהבצק לא יגיע לידי חימוץ לפני האפיה. לכן "מצות חמץ" וקמח מצה חמץ שנאפו לפני פסח הינם ספק חמץ.
לעומת זאת "מצות חמץ" וקמח מצה חמץ המיוצרים אחר הפסח, מותרים גם למי שמחמיר שלא לצרוך קמח שנמכר לגוי.
ג. רשימת מאכלים
לתועלת הציבור מוגשת בזה רשימה מסווגת של רוב המאכלים שעלולים להכיל חמץ, ספק חמץ או תערובת חמץ. [הנתונים עלולים להשתנות בין מפעל למפעל ובמקרה של ספק יש לברר אצל וועדי הכשרות].
- מאכלים שהם בגדר חמץ
אטריות
בורגול
בוטנים מצופים (“קבוקים”)
בייגלך
ביסלי
ביסקויטים
בירה (בירה מיצור חדש אחרי פסח מגיעה לחנויות רק בסוף הקיץ)
גביעי גלידה
גלוטן
גלידה עם שברי עוגיות, “קסטה” וכדומה
גרנולה
דגני בוקר שברכתם מזונות (כגון ברנפלקס)
וופלים
וודקה (יש המיוצרת מחמץ)
וויסקי (לצערנו רוב חנויות ה“דיוטי פרי” בנתב”ג מחללות שבת וחג, ומוכרות בפסח עצמו חמץ גמור!)
חיטה תפוחה (“שלווה”) – [ישנם מפעלים המייצרים כל השנה חיטה תפוחה ללא הרטבה במים]
חלות
לחם
לתת
מאלט
מוצרי בשר, דגים וסויה מצופים בפרורי לחם (שניצל וכדומה)
משפרי אפיה מסויימים
משקאות חריפים מסויימים (המיוצרים מחמץ)
עוגות
עוגיות (העשויות מאחד מחמשת מיני דגן)
פסטה
פתיתים
פרורי לחם
קבוקים
קוואקר (מעובד בשיטת אידוי במים)
קרקרים
שוקולד עם שברי עוגיות
שיבולת שועל (שבבים, ראה קוואקר)
שמרי בירה (הנמכרים כמוצר בריאות בחנויות טבע)
שקדי מרק
- מאכלים שהינם ספק חמץ או העלולים להכיל חמץ
אבקת מרק המכילה קמח חיטה
אבקת פלאפל
אלכוהול
גלוקוזה
דגני בוקר מסויימים
זעתר (תבלין)
חרדל (סוגים מסויימים)
מוצרי סויה (נקניקיות וכדומה)
ממרחים
ממתיקים מלאכותיים (סורביטול, אספרטיים ועוד)
ממתקים מסויימים (כגון מקלות חמוצים – "חמצוצים", מכילים בדרך כלל קמח).
"מצות חמץ" (ראה הסבר לעיל פ"ט, ב, 5)
נקניק
סובין
סולת
קמח
קורנפלקס (בקורנפלקס של חברת B&D אין חשש חמץ)
קמח מצה חמץ
קציצות דגים
שמן נבט חיטה
שמרים יבשים
תבלינים
תחליף לקפה (עלול להכיל חמץ)
- מאכלים שבאופן רגיל אין בהם חמץ
במבה
גריסים (שעורה – רוב הסוגים)
חיטה
כוסמת (“קאשע”)
מיונז
מרגרינה
עמילן (בתנאי שהמוצר מוגדר כאינו מכיל גלוטן)
צ’יקו (המיוצר מעולש – צ’יקוריה בלבד)
פודינג (רוב הסוגים)
פריכיות אורז (ללא דגנים)
קורנפלור
קיטניות (כולל אורז)
קקאו
שמן קטניות (שמן סויה, קנולה ועוד)
שמרים לחים
ד. קוד יצור מוצרי חמץ
ברוב מוצרי המזון תאריך היצור מופיע בקוד בן ארבע ספרות, כאשר הספרה הראשונה (משמאל) מסמלת את שנת היצור, ושאר שלושת הספרות מסמלות את מספר הימים מתחילת השנה האזרחית.
כך לדוגמא קוד היצור שלאחר הפסח תשע”ו הינו החל ממספר 6120 ומעלה (המספר הראשון מסמל את השנה 6 = 2016 ושלושת הספרות האחרות מסמלות את מספר הימים בשנה, מתחילת השנה האזרחית 120 = 120 יום מתחילת 2016). ישנם מוצרים בהם הקוד מסומן כך: 16-120.
בספרנו “בדיקת המזון כהלכה” – חלק א’ עמ' 75, מופיע לוח תמידי לחישוב קוד היצור בקלות.
במוצרים של מפעלים מסוימים לעיתים מופיעות עוד ספרה או שתיים המסמלות את המשמרת או את המפעל ואין להן חשיבות לעניינינו, כגון 16120-2.
לאחרונה הפסיקו לציין את קוד הייצור במוצרים רבים ואין לצרכן אפשרות לדעת תאריך היצור / האריזה.
באיטריות המיובאות מאיטליה וטורקיה (כגון רוב האיטריות של חברת “אסם” ו”טעמן”) לא מופיע קוד יצור, אלא רק תאריך אחרון לשיווק, שהוא בדיוק שנתיים מיום האריזה.
שנה קוד יצור תשע"ה 5100 תשע"ו 6120 תשע"ז 7107 תשע"ח 8096 תשע"ט 9116 תש"פ 0106 תשפ"א 1093 תשפ"ב 2112 תשפ"ג 3102 תשפ"ד 4120 תשפ"ה 5098 תשפ"ו 6118 תשפ"ז 7108 תשפ"ח 8096 תשפ"ט 9114 תש"צ 0104 לתשומת לב:
- ישנם מוצרים שהקוד מסמן רק את תאריך אריזת המוצר, אבל לא את תאריך היצור העלול להיות מוקדם יותר.
- גם בסוף הקיץ עלולים להופיע על המדפים מוצרים מיצור שלפני פסח.
- הקוד אינו מעיד שכל המרכיבים יוצרו לאחר הפסח.
- חברת “אסם” משווקת לאחר הפסח אטריות שהיו בבעלות של גוי עד הגיעם לארץ. יש לשים לב לתאריך המופיע על המדבקה, לדוגמא: “נרכש בחו”ל מאינו יהודי לאחר הפסח תשע”ו”.
כללים עבור מוצרים בהכשר בד”ץ העדה החרדית בלבד:
הכיתובים הבאים המופיעים על מוצרי מזון מעידים כי אין במרכיבים חמץ שהיה מכור בפסח לגוי:
- “נאפה לאחר הפסח מקמח שנטחן לאחר הפסח”
- “נאפה לאחר הפסח מקמח לא רחוץ”
- “מיוצר מחומרים שלאחר הפסח”
- “תוצרת אוסם – לאחר הפסח”
הערה: אם מופיע הכיתוב “נאפה לאחר הפסח” בלבד, המוצר אמנם יוצר לאחר הפסח, אך חלק ממרכיביו נמכרו במכירת חמץ.
א. קניית חמץ לאחר הפסח
יש לברר אצל הרב המוכר, ממתי אפשר להשתמש במוצאי פסח, בחמץ שנמכר לגוי.
לאחר הפסח מותר לקנות חמץ שנמכר לגוי כדין. אין לקנות אלא ממי שבידו תעודה המעידה על כך שמכר את חמצו כדין.
מותר לקנות תרופות וויטמינים בבית מרקחת גם אם לא נמכרו לגוי בפסח.[101]
חמץ שנשאר בפסח בבעלותו של יהודי, שלא נמכר לגוי נאסר באכילה ובהנאה.
יש לציין שלא כל וועדי הכשרות והרבנויות מתנים מתן הכשר לכל השנה במכירת חמץ כדין של כל חומרי הגלם, מלאי סחורה מוגמרת ומחסני יבואנים.
אדם שאינו מתכוון למכור בכֵנות את חמצו לגוי, ומתייחס למכירת החמץ כ"טקס דתי" בלבד, אין למכירתו תוקף ויש לחמצו דין של חמץ שעבר עליו הפסח – ברשותו של יהודי – הנאסר בהנאה.[102]
לכן, על הרב להבהיר היטב למוכרים, ובפרט לבעלי חנויות ומפעלים, את משמעות מכירת החמץ, שהינה הסכם ממוני מחייב.
לדעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל, אין תוקף למכירת חמץ רגילה של מי שאינו שומר תורה ומצוות וצריך להחתימו על שטר מכירה בעל תוקף משפטי, וכך נוהגים בחלק מוועדי הכשרות המהדרין.[103]
אין זה מן הראוי לקנות חמץ לפני פסח כדי למוכרו לגוי ולהשתמש בו לאחר הפסח, גם אם עושה כן מחשש שלא ימצא לאחר הפסח חמץ שנמכר כדין.[104]
כאמור אם מכירת החמץ נעשתה כדין מותר לאכול חמץ זה לאחר הפסח.[105]
וזה לשון הגרש”ז אויערבאך זצ”ל: “לכתחילה כדאי לגמור את החמץ שיש בבית לפני פסח, למה להכנס לספק דאורייתא של בל יראה ובל ימצא, אמנם לקנות חמץ לאחר פסח ממכולת שמכרו את החמץ, מותר לכתחילה מכיון שאיסור חמץ שעבר עליו הפסח הינו רק מדרבנן”.[106]
יש המקפידים שלא לקנות לאחר הפסח חמץ גמור שנמכר לגוי, כגון: לחם, ביסקוויטים, פסטה וכדומה וממתינים ליצור שלאחר הפסח.[107]
יש הנוהגים כך עד חג השבועות בלבד, מחמת הקדושה היתרה שבימי הספירה.[108]
גם המקפידים שלא לקנות חמץ שנמכר לגוי, לא נהגו כן אלא במוצרי חמץ ממש, כגון: לחם, ביסקוויטים, איטריות וכדומה אבל לא לגבי מוצרים שרק מעורב בהם מעט חמץ, כגון: מוצרי סויה, אבקות מרק, ממתקים וכדומה היות ומקילים יותר בתערובת חמץ.[109]
תערובת חמץ: כל שהרוב אינו חמץ.[110]
לגבי ילדים יש מקום להקל יותר, בפרט במוצרים שרק מעורב בהם חמץ, כגון: ממתקים, ממרחים וכדומה.
מוצרים אלו שיוצרו לפני פסח עלולים להמצא בשווקים גם לאחר שנה שלמה וקשה מאוד להקפיד על כך בכלל, ובפרט לילדים.
בעבר בתהליך טחינת הקמח היו רוחצים (לותתים) את החיטה במים, והתעוררה שאלה האם הגיעה בכך החיטה לכלל חימוץ.[111] החזו”א ובעל הקהילת יעקב זצ”ל לא חששו לכך בקמח שנמכר לנכרי בפסח. [112] בימינו אין רוחצים את החיטה במים אלא מתיזים מעט מאוד מים על החיטה. לדעת הגר”ש וואזנר זצ"ל דין הקמח בימינו כספק חמץ בלבד, וגם לדעת המחמירים שלא למכור חמץ גמור בפסח אפשר להקל ולמכור את הקמח לגוי.[113] וכן דעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל שגם המהדרים יכולים להקל בקמח זה.[114]
למרות זאת, יש החוששים גם בימינו שמא הגיעה החיטה לידי חימוץ ולכן הם נוהגים שלא להשתמש אלא במוצרים שנאפו מקמח שנטחן לאחר הפסח.[115]
[לדעת מומחים רבים בתהליך הלתיתה הנהוג בימינו החיטה אינה מגיעה לידי חימוץ היות וההתזה מתבצעת באמצעות תרסיס מים בכמות מדויקת, עם בקרה אלקטרונית, תהליך הנמשך 5 עד 10 שניות בלבד ולאחר כ- 30 שניות אין בחיטה כדי טופח על מנת להטפיח.[116]
לאור הנ”ל, נמצא שההמנעות משימוש בקמח שנמכר לגוי, הרי זוהי חומרא (ספק אם הגיע לידי חימוץ) על גבי חומרא (ספק אם נמכר לגוי כדין) באיסור דרבנן (חמץ שעבר עליו הפסח אסור מדרבנן) ויש לדעת שעיקר הפרסומים בנושא הינם תוצאה של תחרות מאפיות וסוחרים, ולאו דווקא מצד ההלכה.[117]
ב. הדרכה לקניית מוצרי חמץ לאחר הפסח
המהדרים שלא להשתמש לאחר הפסח בחמץ גמור שנמכר לגוי (גם כשהמכירה נעשתה כהלכה), נזהרים מהמוצרים הבאים:
א.מוצרי מאפה – ישנן מאפיות, קונדיטוריות ופיצריות המכינות בצק לפני פסח, מקפיאות אותו ואופות ממנו לאחר הפסח. מוצרים אלו משווקים בימים הראשונים שלאחר הפסח.
ב.מוצרי חמץ – ישנם מוצרים בעלי חיי מדף ארוכים המיוצרים לפני פסח ומשווקים במשך תקופה ארוכה לאחר הפסח. יש שמיד לאחר פסח משווקים מוצרים אלו מיצור שלאחר פסח, ולאחר תקופה משווקים מיצור שלפני פסח.
לדוגמא: ביסקוויטים, וופלים, קרקרים, פסטה, שקדי מרק, ביגלך, בירה, וויסקי.
(הערה: באיחסון ממושך מוצרים אלו כגון פסטה, עלולים להתליע).
הרוצה להדר שלא להשתמש אפילו בתערובת חמץ, עליו לדעת שבמוצרים רבים מעורבים מרכיבי חמץ, כגון: לתת, גלוטן, משפרי אפיה, פרורי לחם, שברי ביסקוויטים ועוד.
לדוגמא: מוצרי סויה (נקניקיות וכדומה), אבקות מרק מסויימות, דגני בוקר, ממתקים, דייסות (ראה רשימה בסוף המאמר).
מוצרים אלו משווקים במשך תקופה ארוכה, לעיתים אף יותר משנה. קשה לסמוך על תאריך הייצור היות והוא מתייחס רק לתאריך האריזה של המוצר הסופי ולא לתאריך היצור של המרכיבים השונים, כך שקיים קושי גדול להקפיד על חומרה זו. בפרט שלאחרונה מפעלים רבים אינם מציינים את קוד תאריך היצור, (ראה להלן פרק ה).
בנוסף יש לציין שישנם מפעלים המשתמשים בשיירי דברי מאפה שהוחזרו למפעל ממוצרים שנאפו לפני הפסח, טוחנים אותם ומערבבים במוצרים חדשים הנאפים לאחר הפסח כגון עוגות, וופלים ועוד.
א.קמח לבן
קמח ראשון שנטחן מיד לאחר הפסח עלול להיות נגוע בתולעים יותר מקמח רגיל, עקב השבתת הטחנה בימי הפסח והימצאות תולעים במכונות ובצנרת המעבר, לכן קמח זה טעון ניפוי כקמח רגיל [בניגוד לדעה המוטעית שקמח זה נקי מחמת טריותו.]
ב. קמח מלא
ישנן חברות בודדות הלותתות את החיטה לפני הטחינה ויש לברר זאת אצל נותן ההכשר.
קמח מלא המשווק בדרך כלל בחנויות טבע בתור “קמח שנטחן באותו יום” – על פי רוב מיוצר מחיטה שנלתתה במים.
קמח שנטחן לאפיית מצות, נטחן בטחינה יבשה, ואין בו חשש חמץ.
“מצות חמץ” על פי רוב מיוצרות מקמח שלא נלתת במים, אבל אין הקפדה שהבצק לא יגיע לידי חימוץ לפני האפיה. לכן "מצות חמץ" וקמח מצה חמץ שנאפו לפני פסח הינם ספק חמץ.
לעומת זאת "מצות חמץ" וקמח מצה חמץ המיוצרים אחר הפסח, מותרים גם למי שמחמיר שלא לצרוך קמח שנמכר לגוי.
ג. רשימת מאכלים
לתועלת הציבור מוגשת בזה רשימה מסווגת של רוב המאכלים שעלולים להכיל חמץ, ספק חמץ או תערובת חמץ. [הנתונים עלולים להשתנות בין מפעל למפעל ובמקרה של ספק יש לברר אצל וועדי הכשרות].
אטריות
בורגול
בוטנים מצופים (“קבוקים”)
בייגלך
ביסלי
ביסקויטים
בירה (בירה מיצור חדש אחרי פסח מגיעה לחנויות רק בסוף הקיץ)
גביעי גלידה
גלוטן
גלידה עם שברי עוגיות, “קסטה” וכדומה
גרנולה
דגני בוקר שברכתם מזונות (כגון ברנפלקס)
וופלים
וודקה (יש המיוצרת מחמץ)
וויסקי (לצערנו רוב חנויות ה“דיוטי פרי” בנתב”ג מחללות שבת וחג, ומוכרות בפסח עצמו חמץ גמור!)
חיטה תפוחה (“שלווה”) – [ישנם מפעלים המייצרים כל השנה חיטה תפוחה ללא הרטבה במים]
חלות
לחם
לתת
מאלט
מוצרי בשר, דגים וסויה מצופים בפרורי לחם (שניצל וכדומה)
משפרי אפיה מסויימים
משקאות חריפים מסויימים (המיוצרים מחמץ)
עוגות
עוגיות (העשויות מאחד מחמשת מיני דגן)
פסטה
פתיתים
פרורי לחם
קבוקים
קוואקר (מעובד בשיטת אידוי במים)
קרקרים
שוקולד עם שברי עוגיות
שיבולת שועל (שבבים, ראה קוואקר)
שמרי בירה (הנמכרים כמוצר בריאות בחנויות טבע)
שקדי מרק
אבקת מרק המכילה קמח חיטה
אבקת פלאפל
אלכוהול
גלוקוזה
דגני בוקר מסויימים
זעתר (תבלין)
חרדל (סוגים מסויימים)
מוצרי סויה (נקניקיות וכדומה)
ממרחים
ממתיקים מלאכותיים (סורביטול, אספרטיים ועוד)
ממתקים מסויימים (כגון מקלות חמוצים – "חמצוצים", מכילים בדרך כלל קמח).
"מצות חמץ" (ראה הסבר לעיל פ"ט, ב, 5)
נקניק
סובין
סולת
קמח
קורנפלקס (בקורנפלקס של חברת B&D אין חשש חמץ)
קמח מצה חמץ
קציצות דגים
שמן נבט חיטה
שמרים יבשים
תבלינים
תחליף לקפה (עלול להכיל חמץ)
במבה
גריסים (שעורה – רוב הסוגים)
חיטה
כוסמת (“קאשע”)
מיונז
מרגרינה
עמילן (בתנאי שהמוצר מוגדר כאינו מכיל גלוטן)
צ’יקו (המיוצר מעולש – צ’יקוריה בלבד)
פודינג (רוב הסוגים)
פריכיות אורז (ללא דגנים)
קורנפלור
קיטניות (כולל אורז)
קקאו
שמן קטניות (שמן סויה, קנולה ועוד)
שמרים לחים
ד. קוד יצור מוצרי חמץ
ברוב מוצרי המזון תאריך היצור מופיע בקוד בן ארבע ספרות, כאשר הספרה הראשונה (משמאל) מסמלת את שנת היצור, ושאר שלושת הספרות מסמלות את מספר הימים מתחילת השנה האזרחית.
כך לדוגמא קוד היצור שלאחר הפסח תשע”ו הינו החל ממספר 6120 ומעלה (המספר הראשון מסמל את השנה 6 = 2016 ושלושת הספרות האחרות מסמלות את מספר הימים בשנה, מתחילת השנה האזרחית 120 = 120 יום מתחילת 2016). ישנם מוצרים בהם הקוד מסומן כך: 16-120.
בספרנו “בדיקת המזון כהלכה” – חלק א’ עמ' 75, מופיע לוח תמידי לחישוב קוד היצור בקלות.
במוצרים של מפעלים מסוימים לעיתים מופיעות עוד ספרה או שתיים המסמלות את המשמרת או את המפעל ואין להן חשיבות לעניינינו, כגון 16120-2.
לאחרונה הפסיקו לציין את קוד הייצור במוצרים רבים ואין לצרכן אפשרות לדעת תאריך היצור / האריזה.
באיטריות המיובאות מאיטליה וטורקיה (כגון רוב האיטריות של חברת “אסם” ו”טעמן”) לא מופיע קוד יצור, אלא רק תאריך אחרון לשיווק, שהוא בדיוק שנתיים מיום האריזה.
| שנה | קוד יצור |
| תשע"ה | 5100 |
| תשע"ו | 6120 |
| תשע"ז | 7107 |
| תשע"ח | 8096 |
| תשע"ט | 9116 |
| תש"פ | 0106 |
| תשפ"א | 1093 |
| תשפ"ב | 2112 |
| תשפ"ג | 3102 |
| תשפ"ד | 4120 |
| תשפ"ה | 5098 |
| תשפ"ו | 6118 |
| תשפ"ז | 7108 |
| תשפ"ח | 8096 |
| תשפ"ט | 9114 |
| תש"צ | 0104 |
לתשומת לב:
כללים עבור מוצרים בהכשר בד”ץ העדה החרדית בלבד:
הכיתובים הבאים המופיעים על מוצרי מזון מעידים כי אין במרכיבים חמץ שהיה מכור בפסח לגוי:
הערה: אם מופיע הכיתוב “נאפה לאחר הפסח” בלבד, המוצר אמנם יוצר לאחר הפסח, אך חלק ממרכיביו נמכרו במכירת חמץ.
"אתר זה עושה שימוש בקבצי עוגיות (Cookies) כדי להעניק לך את חווית הגלישה הטובה ביותר.המשך הגלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות ולתנאי מדיניות הפרטיות."